החלטה בתיק בש"פ 10324/05

1.        בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

           נגד המשיבים הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר עם שניים אחרים לביצוע שוד ובגין ביצוע שוד בנסיבות מחמירות בביתו של קשיש בן 87, לאחר שנודע להם שהקשיש מחזיק בביתו סכום של 100,000 דולר. המשיב 1 ושותף נוסף המתינו ברכב, בעוד המשיבים 2,3 ושותף אחר עלו לביתו של הקשיש כשברשותם סכין ומברג, הפילו את הקשיש לרצפה, חבטו בו בכל חלקי גופו, הצמידו סכין לגרונו ואיימו עליו כי יהרגו אותו אם לא יגלה היכן הכסף מוחבא. לאחר מכן אף כיסו אותו בשמיכה, חבטו בכל חלקי גופו ובעטו בראשו. משלא מצאו את הכסף נטלו בכוח את שעון הזהב שענד, נעלו את הדירה ונמלטו מהמקום ברכבם. לקשיש נגרמו חבלות רבות בראשו ובכל חלקי גופו והוא נזקק לאשפוז.

2.        בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם. נגד שני השותפים הנוספים לעבירת השוד הוגשו שני כתבי אישום נפרדים לבית המשפט המחוזי, כאשר אחד מהם (כולאב) שוחרר על-ידי בית המשפט בשל מחלה קשה והטיפולים להם נזקק, והשני (שטירנלינג) הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון במעורבות במעשה השוד. משפטו של כולאב אוחד בשלב מאוחר יותר עם משפטם של המשיבים.

           בית משפט זה בשתי החלטות (כב' השופט רובינשטיין- בנוגע למשיבים 2,3 (בש"פ 803/05) וכב' השופטת חיות- בנוגע למשיב 1 (בש"פ 3610/05)) דחה את עררם של המשיבים, בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה נגד כל אחד מהם וכי חזקת המסוכנות לא הופרכה על ידם.

           משלא נסתיים משפטם של המשיבים בתוך תשעת חודשי מעצרם, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם ב-90 ימים (בש"פ 7587/05). ביום 28.8.05 קיבל בית המשפט את הבקשה (כב' השופט ריבלין).

           ביום 4.8.05 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת לבהר שרון) את בקשתו של משיב 3 לעיון חוזר בשאלת מעצרו בשל כרסום ראייתי שחל לטענתו בעניינו. עם זאת, בנוגע להקלה בתנאי המעצר בשל חלוף הזמן, קבע בית המשפט כי יש להמתין ולראות למתי נקבע מועד הדיון לסיום ההוכחות בטרם תינתן החלטה בעניין. בית המשפט קבע את השלמת הטיעון ליום 12.9.05. על החלטה זו ערר המשיב 3 בפני בית משפט זה. ביום 27.9.05 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת קפלן-הגלר) בקשה לעיון חוזר לאור הצהרתו של בא-כוח המשיב 3, כי הוא אינו יודע אם בקשתו "התמזגה" בהחלטתו של השופט ריבלין להארכת המעצר.

           באשר להתנהלות המשפט בעניינם של המשיבים, התיק כיום קבוע ליום 15.11.05 לסיום שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים.    

3.        באת-כוח המדינה טענה כי מהמשיבים נשקפת מסוכנות רבה, לאור חומרת העבירות בהן הם מואשמים ובהתחשב בעברם הפלילי. כמו כן קיים חשש ממשי, לטענתה, לשיבוש הליכי משפט. היא ציינה כי למשיבים 2,3 עבר פלילי, כאשר למשיב 3 אף הרשעה בגין בריחה ממשמורת. באשר להתנהלות המשפט ציינה באת-כוח המדינה שהמשפט מצוי בשלב מתקדם ביותר, וכי מבחינת המדינה יוכל להסתיים בדיון שיתקיים ביום 15.11.05. לטענתה, דחיות הדיונים שהתבקשו במהלך המשפט באו מצד הסניגורים. כמו כן ציינה כי הליך גישור שנערך בין הצדדים לא צלח.

4.        בא-כוחו של המשיב 1 הודיע על הסכמת מרשו להארכת מעצרו, ולפיכך אתייחס מכאן ואילך למשיבים 2,3 בלבד.

           בא-כוחם של המשיבים 2,3 טען כי מדובר בהארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה חודשים, וכי פרשת התביעה טרם הסתיימה, כאשר פרשת ההגנה צפויה להיות סבוכה וארוכה. לטענתו ככל שעובר הזמן המסוכנות הולכת ופוחתת, ובעניינם של המשיבים כבר חלפה שנה מאז מעצרם. באשר למשיב 2 ציין הסניגור כי לו הרשעה אחת בלבד בגין החזקת כלי פריצה, בה נשפט לעונש של מאסר על תנאי. באשר למשיב 3 טען, כי הראיה המרכזית כנגדו התגלתה כמופרכת, כאשר העד העיקרי נגדו, שטירנלינג, העיד בבית המשפט כי בעדותו במשטרה, בה פירט בפני השוטרים מי היו שותפיו לשוד, התכוון לאחיו של המשיב ולא למשיב עצמו. לפיכך טען הסניגור כי כרסום בחומר הראיות כפי שארע בעניינו מצדיק את שחרורו של המשיב 3. לאור כל האמור טען הסניגור כי יש לשחרר את המשיבים למעצר בית מלא.  

5.        ראשית אתייחס לטענה שהעלה בפניי הסניגור בעניין תשתית הראיות לכאורה בעניינו של המשיב 3. לטענתו, הוא לא קיבל החלטה בערר שהגיש בעניין המשיב 3, משכך אינו יכול להגיש בקשה לעיון חוזר בעניינו. לפיכך, ביקש הסניגור כי אתייחס בהחלטתי לטענותיו בדבר כרסום הראיות נגד המשיב 3.

           אין בידי לקבל טענה זו. ראשית יצוין, וזאת מבלי להיכנס לשאלת הראיות, כי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת לבהר-שרון) בהחלטתו מיום 4.8.05 לא מצא לנכון לשחרר את המשיב 3 למרות שקבע שחלה חולשה מסוימת בראיות. כמו כן, בית משפט זה (כב' השופט ריבלין) החליט ביום 15.8.05 לדון יחד הן בערר הנוגע למשיב 3 והן בבקשת המדינה למעצר עד תום ההליכים. החלטתו מיום 28.8.05 להאריך את מעצרם של המשיבים, התייחסה אף לטענה בדבר הכרסום הראייתי שחל בנוגע למשיב 3, וקבעה כי "עדיין מצויה תשתית ראייתית במידה הנדרשת בשלב זה של ההליך". לפיכך החלטה זו דחתה למעשה את הערר שהגיש המשיב 3 על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.8.05, ואין מקום לשוב ולהידרש לעניין זה במסגרת החלטה זו. יצוין כי מכל מקום פתוחה הדרך בפני המשיב 3 לשוב ולהגיש בקשה לעיון חוזר אם יחפוץ בכך.

6.        באשר לאיזון הנדרש בין המסוכנות הנשקפת מהמשיבים לבין המשך התנהלות ההליכים הצפויה, אני סבורה כי איזון זה, למרות חלוף הזמן, עודו נוטה לשלילת חלופת המעצר. המדובר בעבירות חמורות שנעשו תוך ביצוע מעשי אלימות וגרימת חבלות לאדם קשיש בן 87 בביתו, שאמור להיות מבצרו, ממניעים של בצע כסף. המסוכנות העולה מנסיבות אלה היא חדה וברורה. עברם הפלילי של המשיבים, ובעיקר של המשיב 3, אף מגבירים את החשש ממסוכנותם של המשיבים.

           באשר להתנהלות ההליך המשפטי- מדובר בהארכת מעצר שניה. מסקירת השתלשלות האירועים עולה כי נעשו מירב המאמצים מצד בית המשפט לשמוע את  התיק בקצב סביר, ואף הובעה נכונות מצד בית המשפט לקבוע מועד נוסף במהלך הפגרה, אך הדבר לא התאפשר בשל אילוציהם של חלק מהסניגורים. פרשת התביעה עומדת לפני סיום. אמנם עוד עומדת בפני המשיבים פרשת ההגנה, שלא ניתן להעריך בשלב זה את משכה, אך מכל מקום נראה כי המשפט נמצא בשלב מתקדם ביותר.

           באיזון בין השיקולים שהוזכרו, ותוך התחשבות בחלוף הזמן, אשר כידוע מגביר את משקלו של אינטרס הנאשם בשחרור למול אינטרס הציבור (ראו בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, ניתן ביום 2.4.03)), אני נענית לבקשה להאריך את מעצרם של המשיבים, בתקווה כי בית המשפט ימשיך לנקוט במירב המאמצים לסיום מהיר של ההליכים.

           לפיכך, אני מורה על המשך מעצרם של המשיבים 1-3 בתשעים ימים, החל מיום 15.11.05, או עד למתן פסק הדין בת"פ 40318/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם.                                    

           ניתנה היום, י"ב בחשוון תשס"ו (14.11.05).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   לח התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: